נקודות להדגשה בקפיצה לרוחק בסגנון מקרס (צעד באוויר) / ד"ר ז"ש

נקודות להדגשה בקפיצה לרוחק בסגנון מקרס (צעד באוויר) / ד"ר ז"ש

  1. ההרצה תעשה על כריות כפות הרגליים ובהרמת בירכיים.
  2. תנועת הידיים בהרצה כפי שנעשית בריצה הקצרה- יד נגדית לרגל , תנועה יוצאת מהכתף, זווית קבועה של 90 מעלות בין הזרוע לאמה, הנפת פיסת כף היד עד לגובה גבות.
  3. ההרצה תתבצע במהירות מרבית שתאפשר ניתור בתום ההרצה.
  4. בעת הניתור על כרית כף רגל הניתור יש לתקוף את אדן הנתירה/ מקפצה בעוצמה מרבית (לא להסתפק בהנחת כרית כף הרגל על אדן הנתירה/ מקפצה בעת הניתור).
  5. צעד אחרון לפני הניתור יהיה קצר מקודמו, כדי לאפשר ניתור מעלה.
  6. בעת הניתור על הגו להיות בהמשך לרגל הניתור (ולא נטוי מדי לפנים, כדי להימנע מסיבוביות של הגו לפנים) מנח של "חסידה".
  7. לאחר תקיפת רגל הניתור את הקרקע( קרש הקפיצה/ מקפצה) והנפת רגל ההנפה ל90 מעלות בין הגו לירך ובין הירך לשוק, יש לצרף את רגל הניתור לרגל ההנפה למנח של מקרס (כיסא באוויר).
  8. לקראת הנחיתה (בעת המעוף)יש לבצע פשיטה בברכיים (יישור הברכיים).
  9. הנחיתה תעשה על העקבים, כאשר שתי כפות הרגליים מקבילות אחת לשנייה ומיד לאחר מכן
  • יש לבצע כפיפה של הברכיים לפנים או
  • נעיצת העקבים בקרקע ובריחה של הרגליים לצדדים (ימינה או שמאלה) כדי לנצל את מוטת(אורך) הרגליים בנחיתה.
  1. לבסוף יש לבצע כפיפה בכתפיים לפנים וחילוץ הגוף מבור הקפיצה.

טעויות נפוצות ותיקונן :

  • הגעה לקרש הקפיצה לא ברגל הניתור. יש להחליף את רגל היציאה מתחילת נקודת ההרצה.
  • הגעה בכף רגל הניתור לפני קרש הקפיצה. יש לראות בכמה ס"מ נעשתה הסטייה מקרש הקפיצה ולהקדים בהתאם את נקודת תחילת ההרצה.
  • הקופץ מגיע במהירות גדולה מדי לאדן הנתירה ולא מסוגל לייצר נתירה. יש להאט את ההגעה לאדן הנתירה כדי לאפשר ניתור.
  • צעד אחרון ארוך מדי לפני הניתור על קרש הקפיצה. לא מתאפשר ניתור ולכן יש לקצר את הצעד האחרון לפני הנתירה.
  • ניתרה תוך הטיית גו לפנים. הטיית גו לאחור מאט במעוף באוויר, כדי לאפשר שליחת רגליים לפנים.
  • נחיתה בפסיעה. הצמדת רגליים בעת הנחיתה לנחיתה בפישוק ברוחב האגן.
  • נחיתה בפישוק גדול מרוחב האגן, פגיעה במרחק הקפיצה. יש לקרב את הירכיים בעת הנחיתה לרוחב האגן.
  • זינוק לפנים בעת הנחיתה בבור הקפיצה. הטיית גו לאחור בעוף (באוויר) ושליחת רגליים לפנים בנחיתה.
  • נפילה על הישבן. הפסד של אורך הרגליים. מיד לאחר הנחיתה על העקבים, יש לברוח לפנים או לצדדים, כדי להרוויח את מוטת(אורך) הרגלים בנחיתה.

שיתוף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email