1. כהכנה לזינוק נמוך יש לתרגל יציאה ממצב סטטי למצב דינמי, לשיפור זמן תגובה, זמן פעולה של אופן ביצוע היציאה, לשיפור כוח מתפרץ ולטכניקת היציאה( קואורדינציה רגלים ידיים וגו.
2. היציאה ממצב נייח למצב נייד יעשה במנחי גוף שונים ( משכיבת אפיים, משכבת פרקדן, משכבה צדית, מסמיכת ידיים לפנים, מסמיכת ידיים לאחור מסמיכת יד על הצד ( ימין ושמאל), מהברכיים, מעמידת ברך וכף רגל, מפסיעה בעמידה, מעמידה בשתי רגלים מעמידה ברגל אחת, מכריעה, מעמידת ידיים על קיר (מאחיזת בן זוג את רגלי בן זוגו) ומעמידת ידיים ללא הקיר. מסמיכת ידיים ורגלים/ ורגל אחת), מעמידה על שתי רגליים ,מפסיעה בעמידה, משלוש נקודות מגע שתי רגליים ויד. מארבע נקודות מגע כפות ידיים וכפות רגליים וכיוצ"ב
3. לימוד בשלבים את הזינוק הנמוך ללא אדנים, עמידה ישרה- כפות רגליים מקבילות אחת לשניה, מפסיעה מרגל ניתור לפנים, משלוש נקודות מגע בקרקע, יד מקבילה לכף רגל קדמית.
4. תרגול שלושת מצבי הזינוק - א. למקומות ( כפות ידיים מתחת לכתפיים, רגל אחורית מקבילה לקצה כף רגל קדמית, כפות ידיים בסמיכה על הקרקע בצורת גשר, ברך רגל קדמית מקבילה לקרקע. ברך רגל אחורית במגע עם הקרקע מתחת במקביל לקצה כף רגל קדמית.
מצב היכון עלית ישבן מעל לקו כתפים, כתפים מוצאות קדימה לפני קו זינוק, זווית ברך קדמית 90 מעלות ,זווית ברך אחורית 120 עד 135 מעלות, צוואר רפוי מבט לכיוון כפות רגליים.
מצב צא ( שריקה, יריה) - דחיפה חזקה של הרגל האחורית, מגע של כרית הרגל האחורית כ - 60 ס"מ אחרי קו הזינוק, הטיית הגו באלכסון בהמשך לרגל (הניתור) הקדמית, צעדים הולכים וגדלים, גו נטוי לפנים וחגורת אגן מנסה להשיג את חגורת הכתפיים ולא הטיית הגו לאחור.
5. תרגול זינוק נמוך מאדני הזינוק.
מרחק כפות ידיים משדרת מתקן הזינוק כף רגל, מרחק הרגל הקדמית מקו הזינוק שתי כפות רגליים, מרחק הרגל האחורית מקו הזינוק שלוש כפות רגליים.
6. היציאה מאדני הזינוק צריכה להיות חלקה, בעוצמה גדולה של דחיפת האדנים. הגו נטוי לפנים ומזדקף בהדרגה אחרי 7 עד 9 צעדים, יש להפעיל את תנועת הידיים כבר מדחיפת הרגל האחורית , יד קדמית נגדית לרגל הדוחפת.
התנועה מאדני הזינוק חייבת להיות מתפרצת ולא הנחה שלווה של כפות רגלים על הקרקע, אלא בכפיפה כפית של הקרסול תוך הטחת כפות הרגליים על הקרקע.
יש לזכור שמטרת הזינוק ליצר יציאה מהירה ככל האפשר תוך צבירת מהירות גדלה מצעד לצעד עד הגעה למהירות השיא ( בקרב ספורטאים תחרותיים כ-60 מטר ובקרב תלמידים כ - 20 עד 30 מ').
שימוש לא יעיל באדני הזינוק יאריך את זמן המרחק התחרותי וככל שהמרחק התחרותי קצר יותר לזינוק משמעות גדולה יותר בקביעת תוצאת המאוץ.
