קפיצה לרוחק / ד"ר אליזוהר שדה
מטרת הקפיצה לרוחק היא לקפוץ מרחק כמה שיותר גדול מרגע המעוף (ההינתקות מהקרקע) ועד שלב הנחיתה (המגע עם הקרקע).
כדי להבין כיצד יוצרים את המרחק הגדול ביותר יש להבין את הכוחות המעורבים בקפיצה זו ומערכת היחסים ביניהם.
- עוצמת הכוח הדוחף (מהירות פעולת השרירים על העצמות)
- מרכז הכובד של הגוף (סה"כ כל מסת הגוף(משקל הגוף) שמתרכזת בנקודה מסוימת במרחב)
- מפגש הכוח הדוחף עם מרכז הכובד (הזווית בה מתרחש המפגש)
ממרכיבי הישג עולה עולים התובנות הבאות :
- ככל שמסת השרירים תהיה גדולה יותר, כך כוח הדחיפה ישתפר.
- ככל שיהיה תיאום תוך שרירי ובין שרירי, כך כוח הדחיפה ישתפר.
- ככל שמשקל הגוף יהיה נמוך יותר, מהירות המעוף תהיה גדולה יותר.
- כיוון מפגש הכוח הדוחף עם מרכז הכובד :
ד1. אם יתרחש מפגש זה בדיוק מאחורי מרכז הכובד תושג מהירות אופקית הגדולה ביותר
ד2. אם יתרחש מפגש זה בדיוק מתחת למרכז הכובד תושג מהירות אנכית הגדולה ביותר
ד3. אם יתרחש מפגש זה מאחורי ומתחת למרכז הכובד הגוף יסתובב לפנים.
ד4. אם יתרחש מפגש זה לפני ומתחת למרכז הכובד הגוף יסתובב לאחור.
המצב שמתרחש בקפיצה לרוחק הינו ד 3. לפיכך מטרת תנועת הרגליים והידיים בקפיצה לרוחק הוא למנוע תנועה סיבובית זו לפנים, שהרי אם היא תתרחש, החלק הקדמי של הגוף יגיע לקרקע ראשון וימנע להשיג נחיתה מושלמת של ניצול מרבי של מוטת (אורך) הרגליים.
לפיכך על הקופץ להשיג את היעדים הבאים אם ברצונו למקסם את הישג קפיצתו
- השגת מהירות אופקית (בריצתו) גדולה ככל האפשר – תקבע את מהירות תנועת הגוף במרחב.
- השגת מהירות אנכית (בניתורו) גדולה ככל האפשר – תקבע את גובה הקפיצה(זמן לביצוע תנועות האיברים(ידיים, רגליים, גו) במעוף כדי להקטין את התנועה הסיבובית של הגוף).
- שילוב מטבי בין מהירויות אלה כדי לצאת במהירות ובזווית המטבית מאדן הנתירה (קרש הקפיצה).
לאחר שעשינו בירור מקיף של הכוחות המשתתפים בקפיצה עלינו לפשט תהליך זה לקופץ.
- יש להסביר לקופץ שעליו להגיע לאדן הנתירה במהירות הגדולה ביותר, אשר תאפשר לו ניתור מרבי, כלומר לא במהירות מרבית מוחלטת (שאינה ניתנת לשליטה).
- דרישה זו מחייבת את הקופץ להגיע במהירות נמוכה יותר, שהרי אם לא ינהג כך קפיצתו תהיה שטוחה ולא יספיק לבצע את התנועות בידיים וברגליים שיאפשרו לו נחיתה מושלמת.
- יש להסביר לקופץ שעליו להגיע לאדן הנתירה שהגו זקוף מאחורי הרגל הדוחפת, שהרי אם יגיע מוטה עם גוו לפנים, הוא יגדיל את המרחק שבין הכוח הדוחף למרכז הכובד ויגביר את סיבוביות הגוף לפנים
- דרישה זו מחייבת את הקופץ לרוץ זקוף (ולא מוטה קדימה)
- צעד הריצה האחרון לפני הקפיצה צריך להיות קצר יותר מהצעדים שקדמו לו, כיוון שהגדלתו תגרום לשקיעת הגוף (עצירת התנע תגדל = המהירות האופקית שהושגה בהרצה תקטן)
- יש לזכור שהניתור בקפיצה לרוחק הוא מעצור, כדי לאפשר דחיפת הגוף כלפי מעלה.
- תנועות הידיים והרגליים לפנים נועדו למנוע את סיבוב הגוף לפנים ולאפשר שליחת רגליים באורכן המרבי.
- יש לבצע את תנועות הידיים והרגליים הנדרשות (סיבובם לפנים) כדי לאפשר נחיתה מיטבית (ניצול מרבי של אורך הרגליים)
- בעת הנחיתה האיבר הראשון שיפגוש את החול יהיו העקבים.
- כל איבר אחר שיפגוש בראשונה את החול יקטין את מרחק הנחיתה.
- לאחר שהעקבים נגעו בקרקע בראשונה, יש להסית את הגוף הצידה.
- הנחיה זו נועדה לניצול מרחק הנחיתה המרבי, שאחרת יוצא שכרינו בהפסדינו, נפסיד את מרחק הנחיתה שהושג.
- כדי להיחלץ מהבור לפנים(לקום לפנים), יש לבצע עם הידיים תנועה לפנים (כפיפה בכתף ובמרפק)
- הנחיה זו נועדה למנוע נפילה לאחור.
