קפיצה לרוחק/ ד"ר ז"ש

דף הבית » קפיצה לרוחק/ ד"ר ז"ש

קפיצה לרוחק היא מקצוע המשלב מספר מרכיבי כש"ג, מוטוריים ופסיכומוטוריים.

מרכיבי כש"ג מוטוריים : מהירות, כוח מתפרץ

מרכיבי כש"ג פסיכומוטוריים : קואורדינציה, קינסתזיה, שיווי משקל דינמי

קפיצה לרוחק כוללת בתוכה מרכיב אופקי (הרצה לקפיצה) מרכיב אנכי (קפיצה לגובה).

מטרת הסגנון באוויר למנוע סיבוביות של הגו לפנים תוך ניצול הנחיתה להשגת מרחק הגדול ביותר.

הקפיצה מורכבת מארבעה מרכיבים:

הרצה במהירות הגדולה ביותר.
ניתור אנכי הגבוה ביותר.
מעוף למניעת סיבוב לפנים.
נחיתה להשגת מרחק קפיצה הגדול ביותר.

לימוד הקפיצה יעשה מהסוף להתחלה כדי להבטיח בלימה רכה , תוך ניצול מוטת אורך הרגליים להשגת מרחק מרבי.

נחיתה, ממקום מוגבה
מעוף לצירוף רגל הניתור לרגל ההנפה.
ניתור לבלימת ההרצה והרמת מרכז הכובד לגובה הגדול ביותר.
הרצה נשלטת לצבירת מהירות הגדולה ביותר שאחריה ניתן לקיים נתירה.

יש ללמד את סגנונות הקפיצה עפ"י הסדר הבא :

קפיצת מקרס (טבעי), צעד באוויר.
צעדים באוויר.
מיתוח.

כיצד תעשה מדידת מרחק ההרצה ?

כאשר ברצוננו להגיע עם כף רגל הניתור לאדן הנתירה, ניתן לבצע הגעה מדויקת באופנים הבאים.

קביעת נקודת תחילת הרצה, הנחת כף רגל ההנפה לפנים וביצוע ריצה מהירה, אבל נשלטת.

נניח שרגל שמאל היא רגל הניתור, יש למקם את כף רגל ימין לפנים וביצוע ההרצה, אם מגיעים עם רגל הניתור לאדן הנתירה במהירות נשלטת, אזי הגעת נכון.

כאשר מגיעים עם רגל ההנפה לאדן הניתור מחליפים את כף רגל הניתור בנקודת היציאה, דהיינו רגל שמאל.

כאשר מקדימים את אדן הנתירה, מקרבים את כף רגל ההנפה מנקודת היציאה לפנים כמרחק הקדמת אדן הנתירה כפי שבוצע בהרצה לבור הקפיצה.

ניתן למדוד מספר צעדים מאדן הנתירה לכיוון ההרצה (19,21 3,5,7,9,11,13,15,17)כאשר ממקמים את כף רגל ההנפה לפנים.

כאשר עוברים את אדן הנתירה ברגל הניתור, מרחיקים את כף רגל ההנפה מנקודת היציאה לאחור כמרחק איחור אדן הנתירה כפי שבוצע בהרצה לבור הקפיצה.

מרחק הרצה עפ"י התאמה גילאית

כיתה ג' וד' – 9 צעדי הרצה

כיתה ה' וו' 11 – צעדי הרצה

כיתה ז' וח' – 13 צעדי הרצה

כיתה ט' וי' – 15 צעדי הרצה

כיתה י"א וי"ב 15- 17 צעדי הרצה.

אם הקופץ מגיע עייף לאדן ההרצה יש להקטין את מרחק ההרצה.

אם הקופץ מגיע לבור הקפיצה שטוח במעוף, יש להקטין את מהירות ההרצה.

אם הקופץ מגיע לאדן הנתירה בצעד ארוך מדי ,יש להקטין את הצעד האחרון כדי לייצר רכיב אנכי, על מנת להספיק את הסגנון באוויר ולהיות ערוך לקראת הנחיתה בשליחת הרגלים לפנים.

מטרת הנחיתה, היא שליחת הרגליים לפנים על מנת להרוויח את מוטת אורך הרגליים.

יש לנעוץ את העקבים בקרקע(יצירת ציר תנועה) ולבצע בריחה דרך הצד או לפנים.

לימוד שלבי הלימוד :

לימוד הנחיתה ממקום מוגבה
לימוד המעוף בתליה על מתקן מתח.
לימוד הניתור, תוך דחיפה נמרצת מהקרקע והנפת רגל הניתור ל90 מעלות בין הירך לגו ובין השוק לירך.
קביעת מרחק ההרצה ותרגול הגעה לאדן הנתירה.
תרגול שילובים: א. מעוף (סגנון באוויר)+ נחיתה, ב. הרצה + נתירה ג. נתירה+ מעוף (סגנון באוויר).
תרגול השלם בלימוד סגנון הצעד(מקרס, טבעי): הרצה נשלטת , ניתור והנפת רגל ההנפה ל90 מעלות, צירוף רגל הניתור לרגל ההנפה (למצב של כיסא באוויר), פשיטה בברכיים, נעיצת עקבים בקרקע, בריחה מהצד.
לימוד ארגון תחרות, מספר קופצים, מספר קפיצות, חוקי קפיצה.