קפיצה לגובה בסגנון מספרת / ד"ר ז"ש
מתודיקה ודידקטיקה של הקפיצה לגובה.
המטרה של הקפיצה לגובה היא לבצע קפיצה אנכית גבוהה ככל האפשר ולעבור את הרף עם כל אחד מהאיברים.
מעבר האיברים אינו נעשה בו זמנית, תחילה יעברו אברי ההנפה ואח"כ אברי הניתור.
יש לשלב את תנועת הידיים ותנועות הרגליים.
מטרת תנועת הידיים היא להרים את מרכז הכובד גבוה ככל האפשר כדי לבצע ניתור נמוך ככל האפשר לכן בעת הניתור יש למשוך למעלה את הידיים.
כדי לבצע ניתור אנכי גבוה ככל האפשר יש למקם את הכוח הדוחף (רגל הניתור) מתחת למרכז הכובד.
אם מרכז הכובד יהיה לפני הכוח הדוחף יתבצע גלגול לפנים ואם מרכז הכובד יהיה מאחורי הכוח הדוחף יתבצע גלגול לאחור.
תיזמון הניתור אם כן מכריע לגבי גובה הניתור וכיוונו ולכן בתחילת הניתור מרכז הכובד חייב להיות מתחת לכוח הדוחף, הרצה בקשת יכולה לסייע למקם את מרכז הכובד מתחת לכוח הדוחף.
כאשר ממקמים את כף רגל הניתור על הקרקע הגו נטוי לאחור ובעת פעולת הדחיפה הגו מוסע מעל לכוח הדוחף (רגל הניתור).
מהירות ההרצה צריכה להיות פחותה מזו של הקפיצה המשולשת ומזו של הקפיצה לרוחק, כיוון שהמטרה היא ניתור אנכי ולא ניתור אופקי.
צעד הניתור חייב להיות קטן יותר משאר צעדי ההרצה כדי לתרגמו לניתור מעלה.
רגלי הניתור חייבות להיות כפופות במעט כיוון שכפיפה שלהן מגבירה את המהירות הזוויתית וזו מאפשרת מעבר מהיר יותר מעל לרף.
מצב הגו צריך להיות זקוף כדי לעלות את מרכז הכובד.
הנחיתה צריכה להיות של רגל ההנפה ראשונה ושל רגל הניתור שנייה. נחיתה על כפות רגליים יעודד את הקופץ לנתר מעלה ולא להישכב בעת הניתור.
קופץ ימני ינתר מצד שמאל וקופץ שמאלי ינתר מצד ימין.
יש להשתמש במקפצות בעת הלימוד כדי לאפשר לתלמידים שהם בעלי כוח מתפרץ אנכי נמוך יותר לבוא לידי ביטוי קואורדינטיבי בעת המעוף (ביצוע הסגנון באוויר).
סדר ההרצה יעשה מצד אחד כאמור צעד בינוני בגודלו
לאחר מכן משלושה צעדים בקשת.
קופץ ימני ימקם את רגל שמאל לפנים ויבצע את הצעדים באופן הבא : ימין , שמאל, ימין.
קופץ שמאלי ימקם את רגל ימין לפנים ויבצע את הצעדים באופן הבא : שמאל ,ימין שמאל.
לאחר מכן יש לבצע שני צעדים בישורת לפני שלושת הצעדים בקשת.
ימני ימקם את רגל שמאל לפנים.
שמאלי ימקם את רגל ימין לפנים.
לאחר מכן יבוצע שבעה צעדים, ארבעה בישורת ושלושה בקשת.
- שלב הדחיפה של רגל הניתור, מרכז הכובד מעל לכוח הדוחף, מתקבל אפקט אנכי
- בעת המעוף יד נגדית לרגל ההנפה לפנים.
- בעת המעוף יד נגדית לרגל הניתור לאחור.
- ניחתה על כפות רגליים (כדי להדגיש את חשיבות הניתור כלפי מעלה).
- שימוש במקפצה לסימון מקום הניתור, מוטת יד מרף המתקן לסימון מרחק הניתור מהרף.
- יש לנתר בשליש הקדמי של הרף כדי לעבור את הרף במחציתו(מקומו הנמוך ביותר)
- בעת המעוף יש לבצע כפיפה קלה בברך , כדי להקטין את זרוע מנוף הרגל ולהגביר את המהירות הזוויתית בירך כדי להשלים את קפיצת המספרת במעוף.
- קופץ שמאלי(יקפוץ עם רגל שמאל כרחוקה מרף הקפיצה, מרחק של מוטת יד(קצות אצבעות מקבילות לרף הקפיצה)וכולל: זרוע, אמה, פיסת כף היד) יש לנתר בשליש הקדמי של הרף.
- דריכת כף הרגל תעשה בשלושה שלבים : א. נחיתה על העקב ב. מגע מלא של כל כף הרגל ג. ביצוע ניתור מהחלק הקדמי של כף הרגל.
- בעת המעוף יתבצע כפיפת גו לפנים, שתגרום להרמת רגל ההנפה כלפי מעלה (חוק ביומכני של פעולה ותגובה באוויר).
- מעבר הרגליים את הרף תהיינה כפופות בברך ובירך כדי להגביר את המהירות הסיבובית בירך, כדי להספיק את ביצוע המספרת במעוף.
- הנחיתה תעשה על כרית כף הרגל, כדי לחייב את הקופץ לקפוץ לגובה ולהספיק לנחות על כפות הרגליים.
- בעת הניתור הידיים מבצעות כפיפה בכתף כדי לעלות את מרכז הכובד ובעת הנחיתה הידיים מבצעות פשיטה בכתף.
- עלית מרכז הכובד של הגוף, תחייב ניתור פחות חזק (עוצמתי)כדי לעבור גובה נתון.
- פרבולת מרכז הכובד.
- צעד אחרון לפני הניתור קטן יותר כדי לאפשר ניתור אנכי מעלה.
- בסגנון זה מרכז הכובד גבוה מגובה הרף.
- הניתור בשליש הקדמי של הרף, המעוף במחצית הרף (במקום הנמוך ביותר ברף) הנחיתה בשליש האחרון של הרף.
- כף רגל הניתור תהיה בהמשך השוק, אם ברצוננו לנצל את הדחיפה בקרסול (כפיפה כפית בקרסול). אסור בתכלית לבצע סיבוב בקרסול ביחס לשוק (נאבד כוח בדחיפה).
- עמודי הקפיצה אינם נודעים במזרן
- הרף ימצא במרחק של ס"מ מתומכי הרף.
| איתור הטעות | תוצאה | המלצות לתיקון | תוצאה מצופה |
| קפיצה קרובה מדי לרף הקפיצה | המתאמן לא מספיק לבצע את הסגנון באוויר ופוגע באחד מאבריו ברף | הקפיצה תעשה כאורך היד מרגל הקפיצה לרף הקפיצה | הקופץ יספיק לבצע את הסגנון(המעוף באוויר ולא יפגע ברף/ או בגומי. |
| קפיצה רחוקה מדי מרף הקפיצה | המתאמן יפגוש את רף הקפיצה לאחר שיא הגובה ויש סיכוי שאחד מאבריו יפגע ברף. | הקפיצה תעשה כאורך היד מרגל הקפיצה לרף הקפיצה | הקופץ יספיק לבצע את הסגנון(המעוף באוויר ולא יפגע ברף/ או בגומי. |
| שוק רגל הניתור לא בהמשך כף רגל הניתור. | אין שימוש נאות בקרסול רגל הניתור לשם דחיפת הגוף כלפי מעלה | יש למקם את שוק רגל הניתור בהמשך כף רגל הניתור. | שימוש נאות במפרק הקרסול וע"י כך שימוש מושכל בתאומים ובסוליה לכפיפה כפית בקרסול. |
| רגל ההנפה ישרה בעת המעוף | הקופץ לא יספיק לבצע את המעבר מעל הרף | רגל ההנפה צריכה להיות כפופה במעט בעת המעוף. | זרוע המנוף של רגל ההנפה מתקצרת ולכן התנועה במפרק הירך תעשה מהירה יותר והקופץ יספיק לעבור את רף הקפיצה |
| גו הקופץ זקוף בעת המעוף | טווח התנועה של רגל ההנפה יהיה גדול מדי ולא תתרחש פעולה ותגובה באוויר כלומר רגל ההנפה לא תעלה מספיק מעלה כדי לעבור את הרף. | יש להטות את הגו במעט קדימה. | כדי לאפשר הרמה גבוה יותר של רגל ההנפה. |
| הידיים לא מורמות מעלה בעת הניתור | מרכז הכובד של הקופץ נמוך מדי, ומצריך כוח דחיפה גדול יותר כדי לעבור את רף הקפיצה | יש להניף יד נגדית לרגל ההנפה מעלה. | כדי לעלות את מרכז הכובד בעת הניתור וע"י כך לאפשר לקופץ פחות להשתמש בכוח הדוחף (הכוח המתפרץ). |
| ניחתה על הישבן | חוסר ניצול של הכוח הדוחף. | נחיתה על כפות רגליים. | ניצול טוב יותר של הכוח הדוחף, כיוון שהקופץ מחויב לנחות על כפות רגליו ולא על ישבנו |
| פישוק רחב בעת המעוף | הגדלת רוחב הגוף והגדלת הפוטנציאל לנגוע ברף עם הרגליים(בעיקר רגל הניתור). | יש להניף את הרגליים במקביל לרוחב האגן. | שהות קטנה יותר מעל לרף הקפיצה ופוטנציאל נמוך יותר להוריד אותו עם רגל הניתור. |
| בעת הניתור הטיית הגוף לפנים או לאחור | סיבוביות הגוף לפנים או לאחור | ניתור בגו ישר הכוח הדוחף יהיה מתחת למרכז הכובד. | ניצול טוב יותר של הכוח הדוחף המתפרץ מעלה. |
| צעד אחרון לפני הניתור גדול מדי | שקיעה עמוקה מדי בברך | צעד קצר לפני הניתור מעלה | הגברת מהירות הכוח הדוחף (המתפרץ). |